6 ביולי 2009, היום שבו הברנבאו שינה את פניו.
זה לא היה עוד יום של הצגת שחקן. זה היה היום שבו נכתב הפרק הראשון בעידן הגדול ביותר בהיסטוריה המודרנית של ריאל מדריד.
כ-80,000 אוהדים מילאו את היציעים עד אפס מקום. באוויר הייתה תחושה מחשמלת, אבל אף אחד שם לא באמת הבין שהוא הולך להיות עד להיסטוריה. אז הוא עלה. חיוך קטן, מבט מהיר סביב, ושאגה אחת שהרעידה את העיר כולה - Uno, Dos, Tres HALA MADRID!
בתוך הסערה הזו היה רגע אחד של שקט מוחלט - רגע שבו כולם הבינו שמשהו ענק מתחיל. ומשם, הכול השתנה.
במשך 9 עונות (2009–2018), כריסטיאנו רונאלדו לא היה רק שחקן של המועדון, הוא הפך למהות שלו.
המכונה הבלתי אנושית, המספרים הנתונים שלו במדי הבלאנקוס נשמעים כמו משהו שנלקח ממשחק מחשב, אבל הם היו המציאות היומיומית שלנו:
451 שערים ב-438 משחקים. ממוצע בלתי נתפס שהפך כל משחק להבטחה שמשהו היסטורי עומד לקרות.
16 תארים קבוצתיים:
• 4 זכיות בליגת האלופות
• 2 אליפויות ספרד
• 2 גביעי המלך
• 2 סופר קופה ספרדי
• 3 סופר קאפ אירופי
• 3 אליפויות עולם למועדונים
מר ליגת האלופות- במפעל האירופי הוא כבר לא היה סתם שחקן מכריע, הוא פשוט שלט בו. הוא הפך את ליגת האלופות ל"במה הפרטית של כריסטיאנו רונאלדו":
• 4 זכיות, כולל הרצף ההיסטורי והבלתי ייאמן של שלוש זכיות רצופות (2016, 2017, 2018).
• 105 שערים בליגת האלופות במדי ריאל בלבד.
• 6 פעמים מלך שערי המפעל.
• 17 שערים בעונת 2013/14, שיא כל הזמנים לעונה אחת שטרם נשבר.
אבל המספרים הם לא הסיפור. הסיפור הוא מה שהוא גרם לנו להרגיש.
10 רגעים גדולים של אגדה:
1. המספרת המטורפת מול יובנטוס (2018)- זינוק דמיוני לגובה של 2.38 מטרים ששלח בעיטה מושלמת לרשת של בופון. רגע כל כך עוצר נשימה, שכל האצטדיון בטורינו נעמד על הרגליים ומחא לו כפיים.
2. "הקאלמה" בקאמפ נואו (2012)- שער הניצחון
(2-1) שסגר את סיפור האליפות הגיע עם תנועת הידיים האייקונית שהשתיקה 100 אלף קטלאנים: "תרגעו, אני כאן".
3. הנגיחה בשמיים בגמר גביע המלך (2011)- התואר הראשון שלו במדריד הגיע בדרמה מול ברצלונה של גווארדיולה. דקה 103, רונאלדו פשוט "נעמד באוויר" ונגח בעוצמה את ההגבהה של די מריה פנימה.
4. שלושער הקאמבק מול וולפסבורג (2016)- אחרי פיגור 2-0 במשחק הראשון, הלחץ היה מטורף. כריסטיאנו לקח פיקוד, כבש שלושער הירואי (כולל כדור חופשי בין שחקני החומה) והעלה את ריאל במו ידיו.
5. ההשפלה באליאנץ ארנה (2014)- צמד מוחץ ב4-0 על באיירן מינכן בגרמניה. השער השני, בבעיטה חופשית חכמה מתחת לחומה, שבר את שיא הכיבושים לעונה אחת.
6. השלושער שמחק את אתלטיקו (2017)- חצי גמר ליגת האלופות, רונאלדו מפרק את ההגנה של סימאונה עם שלושער ענק בברנבאו ומבטיח את הכרטיס לגמר.
7. הקונצרט בקרדיף (2017)- צמד מול ההגנה האיטלקית הקשוחה של יובנטוס בניצחון 4-1 הגדול, שהביא זכייה שנייה ברציפות במפעל וזיכה אותו בתואר איש המשחק.
8. ההפגזה בויסנטה קלדרון (2012)- בדרך לעונת המאה נקודות, רונאלדו הגיע לדרבי חוץ מתוח ושלח שתי פצצות אדירות מחוץ לרחבה שהשאירו את טיבו קורטואה הצעיר חסר אונים, בדרך לשלושער פנומנלי.
9. עקיפת ראול ומלוכת השערים (2015)- במשחק מול לבאנטה, רונאלדו כבש את שערו ה-324 במדי המועדון, עקף את האגדה ראול גונזאלס (323 שערים) והפך רשמית למלך שערי המועדון בכל הזמנים. הוא עשה זאת ב-310 משחקים בלבד (לעומת 741 של ראול)- בדרך לשיא היסטורי שנעצר רק על 451 שערים בסך הכל.
10. חמישה כדורי זהב בברנבאו (2017)- הרגע שבו הוא עלה לדשא והציג את חמשת כדורי הזהב שלו מול הקהל הביתי - תמונה שסימלה את שיא הדומיננטיות שלו בעולם. (כמובן 4 מהם זכה במדי ריאל מדריד).
הפרידה שלא הייתה והמעגל שנשאר פתוח:
ואז הגיע גמר קייב ב-2018. עוד לילה של תואר, עוד גביע לארון, חגיגות בשמיים. אבל בתוך כל הרעש, נצרבה תמונה אחת בלב של כולנו: כריסטיאנו יורד לחדר ההלבשה - שקט, לבד. כאילו הזמן עצר מלכת.
זה היה המשחק האחרון שלו בלבן. בלי פרידה על הדשא או בלי טקס ראוי, בלי רגע אחרון של "תודה" מול הקהל.
רק עם הזמן הכתה בנו ההבנה שזה באמת נגמר. יש שחקנים שעוזבים עם טקס, ויש שחקנים שעוזבים כשהלב של האוהדים עוד לא מוכן.
למרות חוזה שהיה אמור להימשך עד 2021, הקיץ ההוא שינה את הכול והוא יצא לדרך חדשה. מאז, נשאר שם משהו פתוח. שקט מתוח שלא באמת נסגר עד היום. כשחושבים על התקופה ההיא, זה לא רק זיכרון של שערים, זה זיכרון של עידן שלם שנגמר מהר מדי, אבל מרגיש כאילו הוא עדיין חי בלב של כולנו.
אוהבים אותך, כריסטיאנו. ומחכים ליום שתחזור כדי לסגור את המעגל שנשאר פתוח. 🤍
ואישית, זה גם הרגע שבו הכול התחיל עבורי- האהדה לריאל מדריד שנולדה דרך כריסטיאנו.